תקציר| אשליות מתמטיות| פתרונות| خداعات رياضية - تناقضات (برادوكس)| حلول
1. האם 64 = 65?
חתכו לוח שחמט בגודל 8X8 משבצות לשני משולשים ושני טרפזים. (איור 1)
הרכיבו מחדש את החלקים וקיבלו לוח מלבני בגודל 5X13 משבצות. (איור 2)
שטח הריבוע הוא 64 ואילו שטח המלבן שהתקבל הוא 65.
א. האמנם התווספה משבצת? כיצד תסבירו את התעלומה?
ב. מעניין לשים לב שהמספרים העומדים מאחורי הבנייה הם 3,5,8,13. מה מייחד סדרת מספרים זו?
נסו לנסח את הקשר בין המספרים וכן את הקשר בין השטחים באופן אלגברי.
ג. התוכלו למצוא דוגמאות לריבועים ומלבנים נוספים המקיימים תכונה דומה?
מקור: http://www.cut-the-knot.org/
אפלט שניתן לבחור בו את אורך צלע הריבוע ההתחלתי
פאזל פארדוקסלי המראה כי 25 = 24
2. האם כל משולש הוא שווה שוקיים?
קרול לואיס (מחבר עליסה בארץ הפלאות ) הוכיח שכל המשולשים
הם שווי שוקיים:
א. נתון משולש ABCΔ כלשהו, כאשר D אמצע צלע BC.
ב. AF חוצה זווית הראש ו- DF אנך אמצעי נפגשים בנקודה F.
ג. נוריד אנך מהנקודה F לצלע AB ונסמן ב-G את נקודת החיתוך.
ד. נוריד אנך מהנקודה F לצלע AC ונסמן ב-H את נקודת החיתוך.
קיבלנו:
כלומר כל משולש הוא שווה שוקיים. היתכן?
מקור: תבלינים מתמטיים, מחר 98, הטכניון.
תקציר|פרבולה, לי לו ולה|פתרונות|باربولا (قطع مكافئ ) لي ، له ولها | حلول
1. שימוש "חכם" בפרבולה
נלמד שיטה להכפלת שני מספרים חיוביים כלשהם. בואו נכפיל 8 ב-5:
1. נשרטט את הגרף y=x2.
2. נסמן על הפרבולה נקודות בהן x=-5 ו- x=8 ונעביר ישר בין הנקודות הללו.
3. שימו לב מהי נקודת החיתוך של הישר עם ציר ה-y.
4. ...אכן 5×8=40 !
א. נסו להכפיל בשיטה זו 13×8.
ב. התוכלו להסביר מדוע השיטה עובדת?
ג. האם ניתן להכליל את השיטה לכל שני מספרים? אם כן, הוכיחו.
2. היה או לא היה?
תום סרטט סקיצה לפרבולה:
ומשיק לפרבולה:
תמר טענה שהאיור של תום לא יתכן.
מה דעתכם? האם ניתן ליצור פרבולה ומשיק אלו?
אם כן, עבור אילו ערכים של b, a ו- c .
אם לא, הסבירו מדוע.
3. פתרון בכל מצב
נתונה המשוואה: x - m)(x + 5m) = 3x)
הראו בדרכים שונות כי למשוואה יש פתרון לכל ערך ממשי של m .
4. הפתעות וקשרים על הפרבולה
א. סמנו על הפרבולה y = x2 שתי נקודות כלשהן A ו- B על הפרבולה.
העבירו דרך הראשית ישר OC המקביל לישר AB.
שיעורי ה-x של הנקודות A,B,C הם a,b,c בהתאמה.
מצאו את הקשר בין a,b,c.
ב. סמנו על הפרבולה y = x2 שלש נקודות כלשהן B ,A ו- C על הפרבולה.
העבירו את הישר AB וישר CD העובר דרך נקודת החיתוך של AB עם ציר ה-y.
שיעורי ה-x של הנקודות A,B,C,D הם a,b,c,d בהתאמה.
מצאו את הקשר בין a,b,c,d.
מאמרים ופעילויות בנושא הפרבולה:
הפרבולה כצורה גיאומטרית - חמוטל דוד - על"ה 29
שאלות עם מספר רב של תשובות נכונות - אורית זסלבסקי - על"ה 14
בעיות הקשורות למיקום שורשי המשוואה הריבועית - אנטולי שטרקמן - על"ה 24
אליפסה, היפרבולה ופרבולה מנקודת ראות מישורית ומרחבית - חמוטל דוד - על"ה 35
לראות מתמטיקה - מטח - סביבה ללימוד וחקירה של פונקציה קווית ופונקציה ריבועית. הסביבה כוללת אוסף של מצגות והסברים, משימות ותרגילים וכלים אינטראקטיביים (Applets) המסייעים בהמחשת הנושא הנלמד. הסביבה מעודדת בניית מודלים מתמטיים לתופעות מהחיים, חקירת פונקציה קווית ופונקציה ריבועית על ידי פיתוח מיומנויות חשיבה מתמטיות.
תקציר| חפש את המטמון| פתרונות| ابحث عن الكنز| حلول
לקראת חגיגות שנות השישים החליטו ברשות העתיקות לחשוף את תעלומת כתבי הסתרים אשר התגלו זה מכבר בחפירות ארכיאולוגיות אי שם בארץ. בחפירות נמצאו שלושה קנקני חרס עתיקים בהם קלפים עם כתבי סתרים המתארים את מקומם של שלושה מטמונים עתיקים. כמו כן, צורפה מפה המתארת את אזור החפירות, שם ע"פ ההשערה, הוטמנו המטמונים.
בחידת הכדים תוכלו להעזר גם ביישומון האינטראקטיבי המצורף מטה.
בסיור באתר העתיקות הצליחו לאתר את העצים, האבן הענקית, המערה ואת דרך היין כמתואר במפה המצורפת.
ע"פ כתבי החידה, היכן כדאי לדעתכם לחפור כדי לגלות את שלושת המטמונים: תרומת המקדש, מטבעות הזהב וכדי היין?
לפניכם יישום דינמי בו תוכלו להעזר בפתרון חידת הכדים.
עובד לפי "מתמטיקה בהנאה" מאת שמואל אביטל.
תקציר | לוליינות עם טרפז | פתרונות | المنحرف
עוד כמה מילים על הטרפז...
המילה "טרפז" הינה מילה יוונית עתיקה שמשמעה שולחן אוכל ("טרפזיון" - שולחן אוכל, "טרפזה" - ארוחה). המילה עצמה מורכבת מ"טטרה" (ארבע) והשורש "פד" רגל), כלומר, הצורה טרפז היא כשולחן ארבע רגליים.
בימי-הביניים השתמשו במונח "טרפז" לכל מרובע, פרט למקבילית, ורק במאה ה- 18 המילה "טרפז" קיבלה את המשמעות של היום. יש המגדירים את הטרפז כמרובע עם לפחות זוג אחד של צלעות מקבילות. לפי הגדרה זו קבוצת הטרפזים היא קבוצת המרובעים המכילה את כל המקביליות למיניהן. עד היום יש המעדיפים הגדרה זו כי הנוסחה לחשוב שטח טרפז מתאימה לחישוב שטח כל הצורות בקבוצה זו. אך ההגדרה המסורתית והשכיחה (גם בארץ), קובעת כי לטרפז בדיוק זוג צלעות מקבילות אחד, כך שהטרפז הוא צורה נפרדת מכל שאר המקביליות.
המצרים הקדמונים הכירו את נוסחת שטח הטרפז והשתמשו בה לחישובים שונים עבור חתכים של פירמידה מרובעת. גם המשפט: "קטע האמצעים בטרפז שווה למחצית סכום הבסיסים" היה ידוע להם ונמצא כתוב על פפירוס רינד (2000 לפנה"ס) וחרוט על קירות בית המקדש אדפו במצריים העליונה.
מתוך "תבלינים מתמטיים", קלרה זיסקין ולאה לטנר
תקציר| אי שוויונות עליזים| פתרונות| متباينات مفرحة | حلول
1. חשוב "ממוצע אחר"
נעמי נבחנה בשני שאלונים. בראשון היא ענתה נכונה על 6 שאלות מתוך 10 השאלות הנתונות.
במבחן השני נעמי הצליחה יותר. היא ענתה נכונה על 12 שאלות מתוך 15 השאלות הנתונות.
נעמי חישבה את הציון ממוצע שלה כך:
המורה איילה חישבה את הציון הממוצע של שני המבחנים:
א. בדקו, האם הממוצע שחישבה נעמי אכן נמצא בין שני הציונים שלה.
חשבו לפי השיטה של נעמי את הממוצע בין המספרים , בין המספרים
.
האם לדעתכם השיטה של נעמי לחישוב "ממוצע אחר" מתאימה לחישובי ממוצעים?
ב. תארו במילים ובאלגברה את השיטה לחשוב "ממוצע אחר" והוכיחו אותו:
(1) בדרך אלגברית.
(2) בדרך גיאומטרית בעזרת האיור:
ג. האם הממוצע החשבוני (שחישבה המורה) תמיד גדול מה"ממוצע האחר" שאותו חישבה נעמי ?
מעובד לפי - NRICH, שבבים, מספר חזק מס 15.
2. אי שוויונות בתמונות
א. אוקלידס באחד מספריו "היסודות" הדגים באיור את השוויון המוכר כנוסחת הכפל המקוצר:
ניתן גם להדגים באיור זה את אי השוויון:
באיזה מקרה מתקיים השוויון?
ב. מצאו אי שוויונות שניתן להדגים אותם בעזרת האיורים הבאים.
חקרו באילו מקרים בכל אחד מתקיים שוויון.
מעובד לפי - NRICH.
3. מי גדול ממי?
לגבי כל אחד מזוגות המספרים קבעו מי גדול יותר. נמקו והסבירו כיצד קבעתם.
א-ד מתוך "משימות לפיתוח חשיבה מתמטית- פרויקט טל"מ - חוג פלוטו"
4. שני בני דודים
א. רשמו סימן אי שוויון בין זוגות המספרים הבאים:
ב. החל מאיזה n מספר טבעי, מתקיים האי-שוויון: ?
הוכיחו את נכונותו של האי-שוויון.
ג. אתגר לחטיבה העליונה-
התוכלו להעריך (ללא שימוש במחשבון) מה יותר גדול:?
הוכיחו את השערתכם בדרכים שונות.
הידעתם?
את הסימן שווה, = , הכניס לשימוש מתמטיקאי אנגלי בשם רוברט רקורד (1510-1558) באמרתו המפורסמת: "אין שום עצמים השווים זה לזה יותר מאשר שני קטעים שווים".
המתמטיקאי האנגלי תומס הראיוט (1560-1621), בעת היותו בשליחות המלכה באמריקה הצפונית, הגה לראשונה את סימני אי השוויונות <, >, ≤, ≥ כאשר קיבל השראה מקעקוע על פרק ידם ילידי המקום בצורת:
.
סימני האי-שוויון הומצאו 74 שנים אחרי סימן השוויון, אך הופיעו בטקסטים מודפסים לפני סימן השוויון. הסיבה לכך שלסימני האי-שוויון השתמשו באות לטינית V, שהייתה כבר קיימת כסימן דפוס.
(מתוך "תבלינים מתמטיים")