כתב העת על"ה - עלון למורי המתמטיקה, הוא כתב עת שפיט היוצא לאור על ידי המרכז הארצי למורים למתמטיקה בחינוך העל יסודי, שפועל במסגרת הפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה, בשיתוף משרד החינוך ומנהלת מל"מ.
רב-שיח בהשתתפות רכזות מתמטיקה מאזור חיפה בנושא: תוכנית לימודים מודולארית- החלום ושברו
מדור: בעקבות הסימפוזיון: החינוך המתמטי בישראל- לאן?
כתבו: ורדה זיגרסון, נעמי בוחניק, סמדר זמיר, טובה ליבמן, מירה נאומן וצביה פרנס.
תקציר: ברב שיח מוצג בקצרה מבנה תכנית בחינות הבגרות המודולאריות, הרציונל שמאחוריה ומוצגים הקשיים ביישומה. מטרת הרב-שיח היא להעלות למודעות ולסדר היום את השאלה- האם אכן זו התכנית שתשפר את החינוך המתמטי בארץ, ובנוסף, לחדש בדחיפות את הדיון האם להשאירה כפי שהיא או לפעול לשינוייה.
מקור: על"ה 37, תשס"ז 2007
מתמטיקה כחלק מהתרבות האנושית וההשכלה הכללית
מדור: בעקבות הסימפוזיון: החינוך המתמטי בישראל- לאן?
כתב: רון נעמן
תקציר: במאמר מוצגת אמונתו של המחבר שלימודי המתמטיקה (ולא האריתמטיקה לבדה) הינם הזדמנות להנחיל לכל אדם דרך חשיבה רציונאלית, המאפשרת לשפוט בכלים ברורים מה נכון ומה אינו נכון, אילו עובדות ניתן להוכיח ומה מבדיל בינן לבין אמונה דתית. לדעתו, דרך חשיבה זו היא הבסיס להתפתחות מדעית טכנולוגית.
מקור: על"ה 37, תשס"ז 2007
רב שיח בנושא: מתמטיקה- המסנן הקריטי
מדור: בעקבות הסימפוזיון: החינוך המתמטי בישראל- לאן?
כתבו: נסים ברדה, עודד טירה, אדיר כהן, יאיר קארו, מנחם שטיינר, דרור שליט ודני רופ.
תקציר: רב השיח עוסק בשני היבטים מרכזיים: תרומת החינוך המתמטי להתפתחותם המקצועית של המשתתפים ברב- השיח וחשיבותו של חינוך מתמטי הולם לעתידה של החברה, הכלכלה והביטחון במדינת ישראל.
מקור: על"ה 37, תשס"ז 2007
פיתוח תכניות הלימודים במתמטיקה בישראל- מנין ולאן?
מדור: בעקבות הסימפוזיון: החינוך המתמטי בישראל- לאן?
כתב: מיכאל משלר
תקציר: במאמר מוצגת סקירה של חלק מהמטרות שעמדו בפני מחברי תוכניות הלימודים במתמטיקה בכל הרמות של בית הספר. המחבר מצביע על הישגים ועל כישלונות, ומציע מטרות אחדות שלדעתו יש לשאוף להשגתן בתוכניות החדשות.
מקור: על"ה 37, תשס"ז 2007
פופולריזציה של המתמטיקה- הבזקים מהנעשה בעולם
מדור: בעקבות הסימפוזיון: החינוך המתמטי בישראל- לאן?
כתבה: נצה מובשוביץ-הדר
תקציר: במאמר, בעקבות הצער על הדימוי השלילי של המקצוע- שיש בו משום החמצה לא רק ליחיד אלא לחברה כולה, מציעה המחברת להירתם לפופולריזציה של המתמטיקה. יש, לדעתה, להגביר את המודעות לטבעה כדיסציפלינה שכל אחד יכול להינות ממנה, גם אם מיעוט קטן בלבד הוא בעל יכולת ליצור בה. במאמר מובאות דוגמאות לטיפול במהפך המתבקש.
מקור: על"ה 37, תשס"ז 2007