מרכז אילנות- אולם תמר
יעל נוריק- בי"ס רב תחומי יגאל אלון, רמלה ומכון ויצמן למדע
- תקציר: בשנים האחרונות, תכניות רבות לפיתוח מקצועי של מורים בארץ ובעולם משלבות צפייה ודיון בשיעורים מוסרטים מתוך הבנה שאלו יכולים לסייע לשיפור ההוראה והידע להוראה של המורים. בתוכניות שונות מורים צופים יחד בשיעורים מוסרטים, כאשר לעתים המורה המצולם נוכח בדיון ולעתים הם צופים בשיעורים של מורים אחרים. ישנן גם תכניות שמאפשרות למורים לצפות בשיעורים מוסרטים בבית, לבד, דרך פלטפורמות אלו ואחרות ולמטרות מגוונות.
בפני מורים עומדת בנוסף אפשרות לצלם את עצמם בכיתתם ולצפות בהסרטה. צפייה עצמית כזו אמנם אינה מאפשרת את ההיזון החוזר של עין חיצונית ולא מעורבת, אך היא מאפשרת למורים, גם כאלה שנרתעים מהחשיפה בפני אחרים, ליהנות מהיתרונות של הווידאו. במקרה כזה, ניתן לשאול "מה ניתן ללמוד מצפייה של המורה בשיעור של עצמו, לבדו?".
בהרצאתי אנסה לענות על שאלה זו, כאשר אספר מה למדתי כשצפיתי בשיעור שלי. פרויקט עדש"ה (עמיתים דנים בשיעורי המתמטיקה), הפועל במחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן, מציע מסגרת לניתוח שיעורי מתמטיקה מוסרטים כבסיס לקיום דיונים עם מורי מתמטיקה. במסגרת פרויקט זה, צולם שיעור שלי בכיתה י"ב ברמת 5 יחידות לימוד בנושא יחידות ההצגה של וקטורים. את השיעור תכננתי לעומק יחד עם שתי עמיתות. לאחר צילום השיעור צפיתי בו לבדי, ראשית ללא שאלות ולאחר מכן תוך חשיבה על מסגרת הניתוח של עדש"ה. בהרצאתי אספר מה למדתי מהצפייה בשיעור. אציג בקצרה את התהליך שעברתי בהכנת השיעור וברפלקציה על השיעור לאחר שהתרחש, אך אתרכז בהרצאה בשאלה מה למדתי מהצפייה בצילום - דברים שלולא הצפייה בווידאו לא הייתי חושבת עליהם או שמה אליהם לב – תוך התייחסות למרכיבי הניתוח של עדש"ה: (1) הרעיונות מתמטיים ומֶ טָה-מתמטיים הקשורים לנושא השיעור; (2) המטרות שהיו לי בשיעור; (3) המשימות הניתנות בשיעור; (4) אינטראקציות עם התלמידים; (5) דילמות והחלטות שקיבלתי; (6) מסרים ואמונות שיש לי על מתמטיקה, הוראתה ולמידתה. בהרצאה שולבו קטעים קצרים מהשיעור, שהיו עבורי משמעותיים במיוחד.
