מרכז התרבות- אודיטוריום
אלכס פרידלנדר- מכון ויצמן למדע
- תקציר: חמישה סוגים של פעילויות שהן בעלות פוטנציאל לקידום יצירתיות בלימודי המתמטיקה:
1. משימות שגרתיות הניתנות בעיתוי לא שגרתי- הצגת משימות שגרתיות בפני תלמידים שטרם נחשפו לדרכי הפתרון הפורמליות הדרושות לפתרונן היא אופציה הניתנת להפעלה בקלות, ודורשת מן התלמידים שימוש באסטרטגיות יצירתיות לפתרון בעיות. כך למשל, הצגת בעיה מילולית "אלגברית" בפני תלמידים שטרם למדו פתרון משוואת מאלצת את התלמידים להשתמש באסטרטגיות של ניסוי וטעיה, מיצוי אפשרויות או בשיקולים מתמטיים מתוחכמים.
2. משימות הדורשות יצירת בעיות (problem posing)- משימות מסוג זה דורשות מן התלמידים הפעלת אסטרטגיות לגיוון ויצירת בעיות חדשות על-סמך בעיות או סיטואציות נתונות– כמו למשל, הפעלת האסטרטגיה "מה-אם-לא?" של בראון וולטר (Brown & Walter, 1983).
3. משימות הדורשות מתן דוגמאות- דרישה מן התלמידים לבנות דוגמאות ואי-דוגמאות למושג או לעקרון מתמטי מסוים מקדמת הבנה עמוקה של אותו מושג או עקרון, ואף מעודדת חשיבה יצירתית. כך למשל, בקשה לחבר מסיחים (נכונים ולא נכונים כאחד) לפריטים נתונים השייכים למבחן רב-ברירה מדומה דורשת מן התלמידים ליצור תשובות שונות אפשריות לאותה השאלה, ולחשוב על טעויות נפוצות באותו תחום היכולות לשמש כמסיחים לא נכונים טובים.
4. משימות הדורשות חשיבה רב-כיוונית- משימות מסוג זה מאפשרות )ולפעמים אף דורשות( מגוון רחב של דרכי פתרון ו/או מגוון תשובות. משימות של השלמת פרטים חסרים בתרגיל ביותר מדרך אחת ותוך הפעלת מגוון רחב של שיקולים הן דוגמה למשימות הדורשות חשיבה רב-כיוונית.
5. משימות הדורשות חשיבה הפוכה- "משימות הפוכות" הופכות את הכיוון הסטנדרטי )שהוא בדרך כלל אלגוריתמי( ודורשות מן התלמיד לשחזר פרטים חסרים בבעיה או במשימה עצמה על-סמך פרטים נתונים הכוללים לעתים קרובות גם את התוצאה הסופית. משימות רבות השייכות לסוגים שתוארו לעיל דורשות גם חשיבה הפוכה, ולכן שייכות גם לקטגוריה הזאת.
