הרצאות בסגנון TED: מרכז התרבות- אודיטוריום

סיגל רותם, מכון ויצמן למדע

 תקציר: רגע לפני פרסום כלל תכניות הלימודים במתמטיקה לחטיבה העליונה מעניין לבחון הצעות שונות להוראה דרך נקודת המבט של ספרי לימוד שונים. בהרצאה אסקור כיצד מוצג הנושא הרכבת פונקציות בשלושה ספרי לימוד: "יסודות המתמטיקה המודרנית" (אבירי, תשל"ג) "אנליסה" (ספרד, קטורזה, עמיצור ומשלר תשל"ט-תשמ"ג), ו"ללמוד וללמד אנליזה" (זסלבסקי ושותפיה, 2013). 
הצגת הספרים תעשה כהשוואה במספר ממדים. הראשון, למה מלמדים פונקציה מורכבת? נקודת המבט ההיסטורית של החינוך המתמטי עשויה לתת תשובה. כבר ב- 1947 התמודד בראונל (Brownell, 1947) עם הסוגיה של למידה משמעותית במתמטיקה והציע שתי דרכים להסתכל על המושג "משמעות" כחלק מתהליך הלמידה: "משמעות ל-" ו"משמעות של" ((Meaning of, Meaning for. מהי המשמעות של הרכבת פונקציה? והאם הרכבת פונקציה מאפשרת תובנות חדשות בפרקים הבאים? 
בממד השני להשוואה אתייחס להגדרת הפונקציה המורכבת. במחצית השנייה של המאה הקודמת תנועת המתמטיקה החדשה(new math) הציעה שפה אחידה ופורמלית, שפת תורת הקבוצות, להצגת הגדרות בספרי לימוד (Klein, 2001; Schoenfeld, 2004) בהרצאה אבחן כיצד השפעת שפה זו ניכרת בספרי הלימוד. ממד נוסף להשוואה הוא פרק התרגול; האם בתרגילים או בבעיות עסקינן? נבחין בהרצאה בין התרגילים שהספרים מציעים לבין בעיות, כאשר בתרגילים יש לפותר גישה קלה לפרוצדורה ובבעיות - לא. זאת ועוד, אציין מאפיינים נוספים של המסגרת לפתרון בעיות של שונפלד (Schoenfeld, 1985). 
התבוננות בפרק התרגול שמציעים הספרים מעלה את השאלה, מהו סוג ההבנה אותו הספרים מנסים לקדם? האם הבעיות מקדמות הבנה רלציונית או הבנה אינסטרומנטלית (Skemp,1976)? 
היבט נוסף העולה בהשוואה הוא התפתחות תפקיד המורה כפי שנתפס בעיני כותבי הספרים. בספרים הישנים המורה אינו מופיע ואילו ב- 2013 הוראה בכיתה היא מרכיב משמעותי בלמידה. במקביל לשינוי בהתייחסות הספרים למורה התחולל שינוי ביחס ללומד. ספר שמציע ללומד דרכים שונות ללמידה מבין שקהל היעד שלו אינו אחיד. השוואה בין ספרי לימוד לאור מושגי יסוד בחינוך המתמטי ממחישה את האופן בו ההיסטוריה משפיעה על ההוראה בכיתה גם היום ומאפשרת הבנה מחודשת של תהליכים שמקורם בעבר והמשכם עוד לפנינו.

 מצגת

הרצאות בסגנון TED: מרכז התרבות- אודיטוריום

רבקה הורוביץ, אולפנת צביה, בני ברק

 תקציר: באולפנת צביה בבני ברק נפגשות פעם בשבוע 6 בנות כיתה ח' לשיעור שכולו העשרה מתמטית. 
זו ההזדמנות להכיר ענפים חדשים של המתמטיקה: את הטופולוגיה מכירים דרך טבעת מביוס, ציור במשיכת קולמוס מוביל לתורת הגרפים. כך גם מתוודעות הבנות לתורת המשחקים, לוגיקה, הצפנה ועוד. 
בשיעור מגלים קשרים מפתיעים, כמו הקשר בין סדרת פיבונאצ'י ליחס הזהב ואיך כל זה בא לידי ביטוי בטבע. 
בכניסה לאולפנא הקימו הבנות את "פינת החידודים" שם מופיעה מידי שבוע חידה מתמטית. בנות חטיבת הביניים מוזמנות לפתור ולקבל צ'ופר. 
כל בת מהקבוצה מעבירה פעמיים בשנה סדנא בנושא "חשיבה מחוץ לקופסא". בסדנה זו מזהים "קופסאות" מכירים בחשיבותן ולומדים איך לצאת מהן.
בסוף השנה מתקיימת תחרות ה"אולמפידע" לאחר שעברו מבחן מיון, עולות לבמה שתי נציגות מכל כיתה. המתחרות מקבלות חידה שמוקרנת לפני הקהל, כאשר צוות השופטים נותן ניקוד לכל פתרון. הכיתה הזוכה מקבלת פרס! 
הפרס הגדול הוא מתן הזדמנות לבנות מובילות במתמטיקה, לבנות חט"ב, ולצוות ההוראה לפתח חשיבה מתמטית, ו- לצאת מחוץ לקופסא.

 מצגת

הרצאות בסגנון TED: מרכז התרבות- אודיטוריום

ליאור דוידוב, עמותת תפוח

 תקציר: "העולם בו אנו חיים גדוש במידע רב ומגוון המשתנה ומתחדש בתדירות גבוהה. שינויים אלה באים לידי ביטוי בין השאר בתחומי התרבות, הכלכלה, המדע והטכנולוגיה. לצורך ההתמודדות עם האתגרים ששינויים אלה מציבים בפנינו, על מערכת החינוך לאפשר לתלמידים לפתח את כישורי החשיבה והלמידה שלהם, לפתח כישורים לעבודת צוות, לעודד את הסקרנות הטבעית, וגם להביא לידי ביטוי את היכולות של כל התלמידים". במלים אלו נפתח מסמך "הטמעת למידת החקר במערכת החינוך בישראל" של משרד החינוך שהופץ באוגוסט 2008. 
הוראה מבוססת פרויקטים (PBL) מקבלת במה רחבה בשנים האחרונות כתפיסת הוראה המוטמעת במגוון רחב של בתי ספר בישראל ובעולם, אך בקרב המורים למתמטיקה קיימת סברה מוטעית לפיה קשה ללמד את המקצוע באמצעות PBL. אנו בעמותת תפוח יצרנו ויישמו קורסים מקצועיים להוראת מתמטיקה באמצעות פרויקטים ושברנו את תקרת הזכוכית בכל הנוגע להוראה חוויתית במתמטיקה. ההרצאה המוצעת תעסוק בחיבור המתמטיקה לחיי היום-יום של התלמידים והמורים באמצעות דוגמאות משכבות גיל ונושאי לימוד שונים, ותמחיש האופן המיטבי ליישום מתודה זו בהוראת המתמטיקה בכל הגילים.

 מצגת

הרצאות בסגנון TED: מרכז התרבות- אודיטוריום

עקיבא גורן, בית הספר בויאר, ירושלים

 תקציר: בהרצאה זו, יוצג מודל עבודה שמטרתו לעודד תלמידים ללמוד 5 יח"ל מתמטיקה החל מכיתה י' ולהקטין את אחוז נשירתם ממגמה זו בעיקר בכיתה יא'. 
המודל, "סיירת מתמטיקה™", הוא מודל חדשני, יצירתי, ייחודי וחריג בנוף ההוראה הבית ספרית, שואב כמה מאפיינים של סיירות מובחרות בצה"ל, ומיישם אותם בקבוצת לימוד של 5 יחידות. בין היתר המודל עוסק במיון ראשוני לפי יכולות ומוטיבציה, יצירת מיתוג ובידול לקבוצת הלימוד, תמיכה מתמשכת ופיתוח הקבוצה כמרכיב תומך ומתחזק את המוטיבציה. כמו כן הוא מציע דרכי התמודדות עם קשיי התלמידים בתהליך הלמידה ונטייתם להרים ידיים במהלך כיתה יא'. בהרצאה יוצגו הרציונאל שבמודל ומרכיביו, האתגרים שבו כמו גם הקשיים ביישומו.

מצגת