- עמוד הבית
- מדורי המרכז
- כתב עת על"ה - עלון למורי המתמטיקה
- על"ה 64 תשפ"ו, 2026
על"ה 64 תשפ"ו, 2026
האם אפשר לנצח את האינטואיציה? השפעתה של התערבות במטלות הנוגעות לכלל האינטואיטיבי "יותר מ־A יותר מ־B"
כתב: רז הראל
מדור: מהמחקר בחינוך המתמטי
תקציר:
במחקר הנוכחי ביקשתי לחזור לאחת הקלסיקות של חקר החינוך המתמטי: חשיבה אינטואיטיבית שבה עסקו פישביין (1987), סתוי ותירוש (2000) בשנות ה־90 ובתחילת האלף הנוכחי. המחקר התמקד בכלל האינטואיטיבי "יותר מ־A יותר מ־B" על מטלות השוואת היקפים, ובחן אם התערבות באמצעות רמיזה מסוגלת לצמצם את השפעתו. השתתפו 40 תלמידי י"ב ברמות לימוד שונות, שחולקו לקבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת. קבוצת הניסוי נחשפה להתערבות באמצעות רמיזה – סרטוטים המבקשים לנטרל את ההפרעה שיוצר הכלל האינטואיטיבי. הממצאים מעלים כי הרמיזה שיפרה את דיוק הביצוע בעיקר במטלות המורכבות ביותר. נמצא כי השיפור בדיוק לווה בהתארכות ניכרת של זמני התגובה. ממצא שככל הנראה מצביע על כך שהרמיזה שימשה כגורם מעורר להפעלת שליטה מעכבת, תהליך המאפשר לתלמידים לבלום את המענה האינטואיטיבי האוטומטי ולעבור לעיבוד אנליטי מכוון. הממצאים מדגישים את חשיבותן של התערבויות המעודדות שהות ועיבוד אנליטי, ומציעים את הרמיזה הוויזואלית ככלי פדגוגי יישומי.
כתבו: עובדי דבי ואיליה סיניצקי
מדור: חקירה מתמטית
תקציר:
המאמר מציג יחידת הוראה המבוססת על גישת 'מה אם לא?' לחקר מקום גיאומטרי החדש ללומד. היחידה נוסתה בקרב תלמידי שתי כיתות תיכון. ניסוח המשימות המשלב בין תחומי גיאומטריה אוקלידית ואנליטית הוביל לפיתוח דרכי חשיבה מגוונות לרבות שימוש בקישור בין ייצוגים שונים ובעקרונות כלל מתמטיים בתהליכי הפתרון. הדיונים הכיתתיים התמקדו בסוגיות שימור האובייקט הנחקר (ואף בקיומו) כשמשנים את תנאי הבעיה. כלים של גיאומטריה דינמית ששולבו בדיונים שימשו ככלי הבהרה, בדיקה ושכנוע.
מעבר לשוויון המכפלות - חקירה גיאומטרית של מיתרים וחותכים במעגל
כתב: אורי איינבינדר
מדור: חקירה מתמטית
תקציר:
המאמר עוסק בחקירה גאומטרית של שתי תכונות קלסיות במעגל: 1. כששני מיתרים נחתכים במעגל, מכפלת אורכי הקטעים של המיתר האחד שווה למכפלת אורכי הקטעים של המיתר השני. 2. כששני חותכים נפגשים בנקודה מחוץ למעגל, מכפלת אורכו של החותך האחד באורך חלקו החיצוני שווה למכפלת אורך החותך השני באורך חלקו החיצוני. מטרת המאמר היא לבחון אם קיים קשר מהותי בין שתי המכפלות – פנימית (מיתרים) וחיצונית (חותכים), ומה המשמעות של אותה מכפלה שמתקבלת. החקירה משלבת ניתוח גיאומטרי ופרשנות מתמטית, תוך כדי שאיפה להרחבת נקודת המבט של תלמידים ומורים גם יחד על עקרונות מוכרים בגיאומטריה.
כתבה: חמוטל דוד
מדור: מהמחקר בחינוך המתמטי
תקציר:
במחקר הנוכחי ביקשתי לחזור לאחת הקלסיקות של חקר החינוך המתמטי: חשיבה אינטואיטיבית שבה עסקו פישביין (1987), סתוי ותירוש (2000) בשנות ה־90 ובתחילת האלף הנוכחי. המחקר התמקד בכלל האינטואיטיבי "יותר מ־A יותר מ־B" על מטלות השוואת היקפים, ובחן אם התערבות באמצעות רמיזה מסוגלת לצמצם את השפעתו. השתתפו 40 תלמידי י"ב ברמות לימוד שונות, שחולקו לקבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת. קבוצת הניסוי נחשפה להתערבות באמצעות רמיזה – סרטוטים המבקשים לנטרל את ההפרעה שיוצר הכלל האינטואיטיבי. הממצאים מעלים כי הרמיזה שיפרה את דיוק הביצוע בעיקר במטלות המורכבות ביותר. נמצא כי השיפור בדיוק לווה בהתארכות ניכרת של זמני התגובה. ממצא שככל הנראה מצביע על כך שהרמיזה שימשה כגורם מעורר להפעלת שליטה מעכבת, תהליך המאפשר לתלמידים לבלום את המענה האינטואיטיבי האוטומטי ולעבור לעיבוד אנליטי מכוון. הממצאים מדגישים את חשיבותן של התערבויות המעודדות שהות ועיבוד אנליטי, ומציעים את הרמיזה הוויזואלית ככלי פדגוגי יישומי.
כתב: אריה רוקח
מדור: אפשר גם אחרת
תקציר:
המאמר מציג ארבע חידות שחיברתי ותובנה אחת המקשרת בין החידות. המשותף לחידות הוא שהן מסתיימות במשוואות אשר אין להן פתרון בשיטה הקלסית, או יש להן פתרון הדורש עבודה סיזיפית ביותר. לכל ארבע החידות יש פתרון שאפשר להגיע אליו באמצעות תחבולה. התובנה המושגת בסיכום המאמר מקשרת בין ארבע החידות ובין דרך הפתרון המושג באמצעות תחבולה. לכל ארבע החידות היו פותרים אנושיים, אולם בינה מלאכותית שהצגתי לה את החידות הצליחה לפתור רק שתיים מהן.
