על"ה 26 תש"ס, 2000

alle26תוכן עניינים

 

 

להפעלת הסרטונים מומלץ להשתמש בגרסה האחרונה של adobe acrobat readerו Java בדפדפן השונה מכרום.

 

 

 

 


 

המושג המתמטי 'קבוצה' ו'מודל האוסף'

כתבו: אפרים פישביין ומדלן בולצן

תקציר: במאמר מתואר מחקר שבדק את ההשפעה של המשמעות הראשונית הנאיבית שהלומד מיחס למושג על תפיסתו את המושג לאורך זמן. המחקר התייחס למושג המתמטי 'קבוצה' ובדק כיצד משפיעות התכונות השייכות למודל 'האוסף' - המודל הראשוני והאינטואיטיבי -  אשר עומדות בסטירה לתכונות של המושג המתמטי הפורמלי. לדעת החוקרים ניתן ללמוד מהמחקר על הקשר שבין מודל סמוי לבין התפיסה המדעית והמתמטית גם עבור מושגים אחרים.

מקור: על"ה 26, תש"ס 2000


אינטואיציה כמטפורה

כתבה: אנה ספרד

תקציר: המאמר מציג את תרומתו הייחודית של פרופ' פישביין למחקר בתחום החינוך המתמטי. אשר בהיותו חלוץ בתחום זרע את הזרעים והניח את היסודות למחקרי ההמשך. המאמר סוקר את תחום המחקר המרכזי של פרופ' פישביין - חקר החשיבה וההסקה האינטואיטיבית ואף מוסיף עליו נדבך: 'השלכה מטפורית'. הכותבת מראה כיצד משפיעה השפה על עיצוב תפיסת המושג. 

מקור: על"ה 26, תש"ס 2000


פיתוח מודעות, מוטיבציה ויכולת של המורה לאבחן מודלים סמויים של תלמידים 

כתבה: אירית פלד

תקציר: המאמר מציג מודלים להכשרת מורים, המתבסס על גישתו של פישביין אל ההוראה: לפי פישביין התלמיד הוא לומד אקטיבי, המפתח מודלים מנטליים עבור המושגים שהוא לומד. המודלים הללו הם בדרך כלל סמויים. מטרת המודל המוצג במאמר, היא ליידע את המורים בתהליכים הקוגניטיביים וההתפתחותיים המתרחשים אצל הילד הלומד, להביא לכך שיכירו את שלבי ההתפתחות של המושגים המתמטיים אותם הם מלמדים. 

מקור: על"ה 26, תש"ס 2000


היכן, בתוך הידע הקולקטיבי, נחבא הידע של היחיד?

כתבה: רנה הרשקוביץ

תקציר: במאמר עוקבת הכותבת אחר תהליך הלמידה של יחידים בתוך קבוצות לומדות. מובאות דוגמאות לתהליכים כאלה מתוך הספר 'עליסה בארץ הפלאות' ומתוך מחקרים שנעשו בסביבת הלמידה 'מתימחשב'. ניתוח תהליך הלמידה של היחיד בתוך הקבוצה הלומדת מעלה שאלות ודילמות מחקריות בהן דנה הכותבת. 

מקור: על"ה 26, תש"ס 2000


סיפוקו של הצורך בוודאות-אינטואיציה

כתב: שלמה וינר

תקציר: המאמר דן, על בסיס כתביו של פרופ' פישביין בגישתו לאינטואיציה כחלק מתיאוריה פסיכולוגית רחבה-  הפסיכולוגיה של הצרכים האנושיים. החשיבה האינטואיטיבית, לפי פישביין היא ביטוי לצורך בוודאות - בהקשר החינוכי זהו הצורך להבין והצורך להסביר תופעות. המחבר דן בהבטים שונים של החשיבה האינטואיטיבית בהקשר של ידע מתמטתי כמו: מקורות האינטואיציה, השפעת הניסיון והשפה עליה וסכנותיה.

מקור: על"ה 26, תש"ס 2000


שיחה עם פרופסור אפרים פישביין

כתב: אברהם הררכבי

תקציר: המחבר משתף אותנו בחילופי שאלות ותשובות שהיו לו עם פרופסור אפרים פישביין. הדיון נסב סביב המושגים: אינטואיציה, אינטואיציה מקדימה, אקסיומטיזציה, ידע אינטואיטיבי, אמונה, השפעת הרקע התרבותי בטיפוח אינטואיציות מסויימות, וכן העובדה שמודלים הוראתיים שונים משפיעים על עיצוב האינטואיציה שלנו.

מקור: על"ה 26, תש"ס 2000


אינטואיציה בעולמות משתנים

כתב: עוזי מלמד

תקציר: במאמר מציג המחבר את המושג אינטואיציה, כמסביר את אחד האופנים לרכישה של ידיעה, והמושגים הנקשרים אליו לפי פרופ' פישביין. נעשית הבחנה בין שני טיפוסים של ידיעה: הידיעה הפורמלית והידיעה האינטואיטיבית, מוסברים המושגים: טעות אינטואיטיבית, מודל פורמאלי ומודל אינטואיטיבי. לתמיכה בתיאוריה מוצגות תוצאות של מחקר שבדק תפיסות של תלמידים באשר למושגים מתחום המכניקה הניוטונית.

מקור: על"ה 26, תש"ס 2000


על״ה
עלון למורי המתמטיקה


פיצוחים
פעילויות מתמטיות למורה ולתלמיד


מאגר יישומים דינאמיים
דפי עבודה אינטראקטיביים ויישומים בגאוגברה


תוכנית מוארת חט"ב
פעילויות מתוקשבות על פי תוכנית הלימודים


תוכנית מוארת חט״ע
בקרוב...


 5club מועדון ה-5
קהילות מורים למתמטיקה ברמת 5 יח"ל


 

 

uohfaculty of educationpedagog logo shalit