- עמוד הבית
- משאבי הוראה ולמידה
- תוצרים מימי עיון וסדנאות - "קשר חם"
תוצרים מימי עיון וסדנאות - "קשר חם"
ראיה מרחבית - מבנים מינימליים ומקסימליים
הוכן ע"י: רותי רייז.
מקור: סדנאות "קשר חם"
תקציר: בחומר מובאת הצעה לייצוג של מבנים קובייתיים תלת-מימדיים בצורה דו-מימדית ולהיפך: קבלת מבנה(ים) תלת-מימדי(ים) מייצוג דו-מימדי, שמוביל לשאלה על מספר המבנים התלת-מימדיים המתקבלים מייצוג דו-מימדי ובפרט קבלת המבנה המקסימלי והמבנה(ים) המינימלי(ים).
תקציר: בחומר מובאת הצעה לייצוג של מבנים קובייתיים תלת-מימדיים בצורה דו-מימדית ולהיפך: קבלת מבנה(ים) תלת-מימדי(ים) מייצוג דו-מימדי, שמוביל לשאלה על מספר המבנים התלת-מימדיים המתקבלים מייצוג דו-מימדי ובפרט קבלת המבנה המקסימלי והמבנה(ים) המינימלי(ים).
הוכן ע"י: ד"ר עטרה שריקי.
מקור: סדנאות "קשר חם"
תקציר: בחומר מובאת סקירה של ההתפתחות ההיסטורית של המתמטיקה בתקופת הפרעונים – המצרים הקדמונים. הסקירה כוללת דוגמאות של בעיות מתמטיות שבהם עסקו המצרים בנושאים: כפל וחילוק, שברים, שורשים ריבועיים, משוואות ממעלה ראשונה ושניה, סדרות חשבוניות והנדסיות, ובעיות גיאומטריות במישור ובמרחב.
תקציר: בחומר מובאת סקירה של ההתפתחות ההיסטורית של המתמטיקה בתקופת הפרעונים – המצרים הקדמונים. הסקירה כוללת דוגמאות של בעיות מתמטיות שבהם עסקו המצרים בנושאים: כפל וחילוק, שברים, שורשים ריבועיים, משוואות ממעלה ראשונה ושניה, סדרות חשבוניות והנדסיות, ובעיות גיאומטריות במישור ובמרחב.
תפקידם של פרדוקסים בהתפתחות המתמטיקה
הוכן ע"י: פרופ' נצה מובשוביץ- הדר.
מקור: סדנאות "קשר חם"
תקציר: בחומר מובאות דוגמאות של פרדוקסים שבהשראתם התבהרו ועוצבו מושגים מתמטיים בסיסיים ובעקבותיהם הושגו תוצאות מרכזיות במהלך ההיסטוריה של המתמטיקה. הדוגמאות עוסקות במספרים, בלוגריתמים, בפונקציות, ברציפות, במשיקים, בסדרות אינסופיות, בקבוצות, בעקומים ובפירוקן של צורות גיאומטריות.
תקציר: בחומר מובאות דוגמאות של פרדוקסים שבהשראתם התבהרו ועוצבו מושגים מתמטיים בסיסיים ובעקבותיהם הושגו תוצאות מרכזיות במהלך ההיסטוריה של המתמטיקה. הדוגמאות עוסקות במספרים, בלוגריתמים, בפונקציות, ברציפות, במשיקים, בסדרות אינסופיות, בקבוצות, בעקומים ובפירוקן של צורות גיאומטריות.
פתרון בעיות באמצעות שיטת הנסיגה
הוכן ע"י: תמר זמיר
מקור: סדנאות "קשר חם"
תקציר: בחומר מוגדר המושג רקורסיה (נסיגה), מובאים משפטים הקשורים למעבר מצורה רקורסיבית לצורה מפורשת והוכחתם. כמו כן מובא, לכל משפט, אוסף של דוגמאות מתחומים שונים.
תקציר: בחומר מוגדר המושג רקורסיה (נסיגה), מובאים משפטים הקשורים למעבר מצורה רקורסיבית לצורה מפורשת והוכחתם. כמו כן מובא, לכל משפט, אוסף של דוגמאות מתחומים שונים.
"נחיתה רכה" של הפונקציה ממעלה שנייה
הוכן ע"י: נצה מובשוביץ-הדר.
מקור: סדנאות "קשר חם"
תקציר: בחומר מוצגות גישות מקוריות להוראת הנושא של פונקציה ממעלה שנייה וגם פונקציות ממעלות גבוהות יותר. האחת מציגה את הפונקציה הריבועית כמכפלה של שתי פונקציות קוויות, ומבססת את חקירתה על תכונות של פונקציות אלו. השנייה מציגה את הפונקציה הריבועית כסכום של שלושה מונומים, תוך הדגשת המשותף למשפחה של פונקציות המוזזות במישור.
תקציר: בחומר מוצגות גישות מקוריות להוראת הנושא של פונקציה ממעלה שנייה וגם פונקציות ממעלות גבוהות יותר. האחת מציגה את הפונקציה הריבועית כמכפלה של שתי פונקציות קוויות, ומבססת את חקירתה על תכונות של פונקציות אלו. השנייה מציגה את הפונקציה הריבועית כסכום של שלושה מונומים, תוך הדגשת המשותף למשפחה של פונקציות המוזזות במישור.
מתמטיקה צבעונית - הלמה של שפרנר
הוכן ע"י: פרופ' עמוס אלטשולר
מקור: סדנאות "קשר חם"
תקציר: בחומר מובאת הצגה של הלמה של שפרנר המתיחסת למספר המשולשים, שקדקודיהם צבועים לפי כללים מסוימים, בשתי גירסאות: האחת, כמשחק ליחיד והשניה, כמשחק לשניים. מובאות שתי הוכחות ללמה והסבר על ההבדל ביניהן.
תקציר: בחומר מובאת הצגה של הלמה של שפרנר המתיחסת למספר המשולשים, שקדקודיהם צבועים לפי כללים מסוימים, בשתי גירסאות: האחת, כמשחק ליחיד והשניה, כמשחק לשניים. מובאות שתי הוכחות ללמה והסבר על ההבדל ביניהן.
"משנים" את הקבועים ו"מקבעים" את המשתנים
הוכן ע"י: אלכס קופרמן.
מקור: סדנאות "קשר חם"
תקציר: בחומר מובאות דוגמאות לשאלות בהם מתייחסים לקבועים כאל משתנים ולהיפך.
השאלות קשורות לפתרון וחקירה של משוואות ואי-שוויונים.
תקציר: בחומר מובאות דוגמאות לשאלות בהם מתייחסים לקבועים כאל משתנים ולהיפך.
השאלות קשורות לפתרון וחקירה של משוואות ואי-שוויונים.
פתרון משוואות במהלך ההיסטוריה ויישומים להוראת מתמטיקה
הוכן ע"י: רותי רייז.
מקור: סדנאות "קשר חם"
תקציר: בחומר מובאת סקירה של האופן שבו פתרו משוואות במהלך ההיסטוריה של המתמטיקה. קיימת התייחסות לפתרון משוואות במצרים, בבבל, ביוון, בהודו, בימי הביניים, במדינות ערב ובתקופה המודרנית.
מובאים פתרונות של משוואות בשיטת הניחוש, פתרון בדרך אלגברית, פתרון באמצעות גיאומטרית המישור, פתרון באמצעות גיאומטריה אנליטית, ופתרון באמצעות סדרות.
כמו כן קיימת התייחסות להיבט המעשי של פתרון משוואות, ולאופן שבו ניתן ליישם בהוראה את ההיבטים השונים של ההתפתחות ההיסטורית בפתרון משוואות.
תקציר: בחומר מובאת סקירה של האופן שבו פתרו משוואות במהלך ההיסטוריה של המתמטיקה. קיימת התייחסות לפתרון משוואות במצרים, בבבל, ביוון, בהודו, בימי הביניים, במדינות ערב ובתקופה המודרנית.
מובאים פתרונות של משוואות בשיטת הניחוש, פתרון בדרך אלגברית, פתרון באמצעות גיאומטרית המישור, פתרון באמצעות גיאומטריה אנליטית, ופתרון באמצעות סדרות.
כמו כן קיימת התייחסות להיבט המעשי של פתרון משוואות, ולאופן שבו ניתן ליישם בהוראה את ההיבטים השונים של ההתפתחות ההיסטורית בפתרון משוואות.
